שושי סירקיס

שושי סירקיס

צלמת מזון ולייף סטייל, אמנית ויוצרת. מייסדת ועורכת את אתר רחוב האמן- אתר עיצוב יצירה והשראה.

לאמנים יש דרך משלהם לחיות את העולם, הם רואים אותו, לא כעוד כוכב עגול ונאה ביקום, אלא כמיליארדי פריטים יפים מעוררי השראה שנמצאים סביבם כל הזמן. אמן מרגיש בכל ליבו שהעולם נברא בשבילו. צלילים מרגשים אותו, גם אם זה נגן רחוב שמנגן באקורדיון ישן שיר לכת נוסטלגי. אמן חווה את העולם דרך צבעים, מראות, ריחות וקולות. החוויה שלו עמוקה ונוגעת. כאילו נולד עם יכולת מימדית נוספת לראיית העולם.

אין פלא אם כך לראות לדוגמא צלמים שנעצרים באמצע שום מקום, כעוברי אורח אנו מנסים להבין מה רואה הצלם שאנחנו פספסנו, וגם אם נתבונן שוב לא נראה את מה שרואות עיניו. אמנים נמצאים כל הזמן בתדר של חיפוש. והמח שלהם יודע מה לחפש ומה למצוא.

אני רוצה לפתוח בסדרת פוסטים על בילויי אמן. על המושג הנאה הזה קראתי בספרה רב המכר של ג'וליה קאמרון- דרך האמן. בספרה שהוא מומלץ לכל אחד ולא רק לאמנים, נותנת ג'וליה עיצה טובה לחיים מלאי השראה – בילוי אמן. הרעיון הוא לצאת לבד, רק עם עצמך לבילוי. כל בילוי נכלל, כל מה שעושה לך טוב, זה יכול להיות שוק, רחוב, מוזיאון, ים, וגם לשבת לבד בחורשה. המעניין הוא שאמנים בדרך כלל יוצרים לעצמם בילוי אמן לבד, הם אולי פשוט לא קוראים למושג בשם. אך הם בהחלט מפנים לעצמם זמן בו הם מבלים רק הם, לבדם.

לכל אחד יש בילוי החביב עליו. בסדרת הפוסטים אני רוצה לתת רעיונות לבילויים, לשתף עם מקומות ותובנות ויותר מכל לגלות את היופי שטמון בבילוי אמן.

המח שלנו הוא אחד הדברים הנפלאים והמדהימים ביותר בגוף האדם, אחד מהדברים היפים הם מערכות הפילטרים במח שלנו. שימו לב כשאנחנו מתמקדים על משהו מסוים, זה מה שנראה סביבנו כל הזמן. המח לומד לסנן, הוא עוזר לנו בכך, ממקד את ההסתכלות במה שאנחנו מעוניינים לראות. תנו לו פקודה תראה לי רק פרחים, וזה מה שתראו במהלך היום. אם כך כאמנים אנו משתמשים במערכת הפילטרים לראות את מה שמעניין אותנו ובכך ממלאים את לוחות ההשראה שבמח שלנו.

כשאני יוצאת לבילוי אמן אני רואה וחווה דרך הפילטרים שלי. כך הכל התחיל כשפילטר אמנות רחוב הופעל. שיטוטי הרחוב שלי, ובעצם כמעט כל הליכה ברחובות העיר מיקדה אותי באמנות על הקירות. וראיתי רק את זה, ציורי קירות, גרפיטי, עמודים צבעוניים, תמונות, כתובות, כולם הופיעו מול עיני, לא הייתי צריכה לחפש, המח הפעיל עבורי את הפילטר ואני התמוגגתי מהמראות.

מה שיפה שאין כאן מורכבות והגבלה רק לפילטר אחד, כמו כל מסנן תוכלו לבחור במה להתמקד, ובכן, מהיום שיטוטי הרחוב שלנו יכולים להפוך להיות מעניינים יותר. מה שצריך זה לפקוח עיניים ולראות. לא מומלץ לשוחח בטלפון בזמן הזה, וכדאי לעשות זאת לבד, תנו ללב שלכם להוביל אתכם לאן שהאמן שבכם חפץ.

היום אני שמחה לחלוק אתכם את שיטוטי הרחוב שהולידו את תמונות אמנות הרחוב. אספר לכם על התהליך ועל מה שעדיין קורה, וזה נהדר. כשהתחלתי לשים לב לקירות, ראיתי שבעצם קירות רבים כבר מזמן לא אפורים, ישנים ומתקלפים. אמנים אנונימיים רואים במשטחי הרחוב האלה אפשרות מלהיבה ליצירות האמנות שלהם.

כשהתחלתי לצלם אמנות רחוב בחרתי לצלם את מה שאני רואה בתקריבים שאני אהבתי, בצורה בה אני רואה את אמנות הרחוב ומה שאני אוהבת בה. לא תמיד ראו את התמונה השלמה, וכך רציתי. חלקים ממנה, צבעים, צורות, אלו הדברים שרגשו אותי בעיניים שלי.

קניות בשוק הפכו מזמן לבילוי אמן בו אני נמצאת יותר מאחורי הדוכנים, עוברת בין סמטאות צרות, פותחת דלתות עקומות שעוד דמות מאויירת עליהן, בגרפיטי צבעוני ועשיר.

טרם הספקתי להגיע לשוק בשעות המוקדמות כשגלריית הגרפיטי מוצגת כמו במוזיאון פתוח, תריסים תריסים מאוירים בשלל צבעים וגוונים. הייתי שם רק בשעות הפעילות, אולי אפילו בשעות השוקקות אדם, ימי שישי בהם השוק עמוס קונים ורוכלים. אם כי המח שלנו מופעל על כמה פילטרים ובכך בילוי בשוק הופך לחוויה אמנותית עצומה כאשר הריחות, הצבעים והקולות מתקבצים מולי אני מסננת כל דבר מאחסנת בלוח ההשראה שלי.

זוהי הדרך שלי למלא את באר ההשראה.

שיטוט רחוב בירושלים מוליך אותי דרך הקירות, עיני מבחינה בציורים, חלקם קטנים, כמו מנסים להיעלם בקיר עצמו, חלקם גדולים, לא מתביישים, מופיעים שם כדי לומר את דעתו של אותו אמן שלבטח ריסס את הכתובת על הקיר בשעה שאפילו חתולי הרחוב נמו את שנתם.

אט אט רחובות העיר נהפכים מקירות אפורים, אורבנים ומשעממים, לקירות עם אמירה. חלקם בהחלט בעלי אמירה אמנותית, אם כי רובם מלאים בקשקושי אידאולוגיות או איורים מכוערים שטרם הוחלט האם זו אמנות או ונדליזם. לא כל נער שמחזיק בפחית צבע אכן מוסיף יופי וחן לעיר בו בחר לפאר את "אמנות הרחוב" שלו. ובכל אופן אני בוחרת לצלם את אותם "קשקושי גרפיטי" עבורי זה השראה שיכולה לקחת אותי הלאה.

מהרגע שהמח שלי תוכנת לנעוץ כל אמנות רחוב, אני פשוט רואה את זה, בכל מקום. בכל עיר, ובכל רחוב. אמנות רחוב לא חייבת להיות משהו מוגדר, אנחנו יכולים להגדיר את מה שאנו רואים כאמנות. כך לדוגמא בשיטוט רחוב במאה שערים הבחנתי בחלון ישן ומוזנח עמוס באריזות ריקות של חטיפים צילמתי ותייגתי בשם: אמנות רחוב. מאה שערים.

היום אני אוספת הרבה תמונות של אמנות רחוב, ציורי קירות, כתובות, קירות, טקסטורות הם כולם נכנסים תחת הקטגוריה של אמנות רחוב, לפחות עבורי. כל עוד המראה החזותי עורר בי השראה וגרם ללב שלי לתזוזה קלה. התמונה מצטלמת ונשמרת.

עד כדי כך אמנות הרחוב תופסת, שסיורים מיוחדים לאמנות רחוב יוצאים בתדירות גבוהה, קבוצות אנשים מתעניינים נאספים יחד ויוצאים בליווי מדריך לחקור ולראות אמנות רחוב. לזה אני קוראת "בילוי אמן מאולץ" אלו הם בילויי אמן שאמן עושה זאת בעצמו ללא ידיעה, אם כי אין ספק שטוב ומומלץ לצאת לסיורים כאלה ואחרים, ללמוד, להכיר ולדעת. מסעות וטיולים שונים מתרכזים גם סביב אמנות רחוב, כך תוכלו למצוא גם טיולים מסביב לעולם החוקרים את אמנות הרחוב ומתמקדים בעיקר במסע בעקבות אמנות רחוב.

טרם החלטתי לצאת למסע כזה, אך מה שכן הפילטר שלי מופעל בכל פעם שאני יוצאת החוצה, כך, גם כשאני מטיילת בעולם, אני צדה את האמנות שעל הקירות. וכאן יש יופי מדהים בפני עצמו, לראות את ההבדלים בין אמנויות הרחוב, בין עיר לעיר ובין ארץ לארץ. אין ספק שאמנות רחוב מושפעת מהסביבה, ולעיתים גם להפך משפיעה על הסביבה. אם כי עדיין, איור רחוב נטמע בסביבה שלו, הוא מתאים את עצמו לאזור בו הוא מצויר. כך נראה שגרפיטי ירושלמי ידבר הרבה על הכמיהה לירושלים, לשלום, יש מיקס של תרבויות ועמים. איורים נוסטלגיים לצד אמנות מודרנית, עליזה וצבעונית.

בתל אביב- יפו האמנות שונה בהחלט, פחות התמקדות בעיר עצמה (בשונה מירושלים בה העיר עצמה היא מוטיב לציור) אך מה שכן ניתן לראות אמנות מיוחדת ומגוונת, כמו טיול בין הרבה מדינות וסגנונות. האמנות מדברת שם מאוד, פחות גרפיטי ויותר ציורי קירות על תריסי החנויות.

מיפו אני ממשיכה למונטנגרו אם בפעם הראשונה שהייתי שם לא ראיתי אמנות רחוב, הרי שהפעם היא פשוט הייתה שם, לפני הכל. גם כאן יש איורים צבעוניים, אם כי יותר כתמונות תלויות ולא כאיור על שטח ציבורי ברחוב. רק עמוד אחד מרוסס בגרפיטי היה שם. השאר היו תמונות יפות תלויות ליד מסעדה בסמטה מעניינת לא פחות.

בתמונות תוכלו לזהות אמנות קוביזם, (ממליצה לקרוא עוד על האמנות כאן) שחזרה עכשיו והפכה להיות טרנדית ועכשווית בעולם העיצוב המודרני.

כמובן שאמנות רחוב לא מסתכמת רק בקירות, גרפיטי וכתובות, היא בהחלט נמצאת בכל מקום, כל עוד היא ברחוב והיא אמנותית. כך גם פסלים, מיצגים ושאר אמנויות רחוב נכנסים לקטגוריה ומעוררים בי השראה.

וכן, נוכל למצוא אמנות רחוב- או נהייה ספציפים יותר- גרפיטי במערות ומבנים נטושים, כך טיול קצר בליפתא הפגיש אותי בהרבה גרפיטי, אם הגרפיטי נולד במערות במצרים ורומא, הרי שהוא עדיין כאן גם במערות וגם ברחוב צבעוני אמנותי ומעורר השראה.

מה אני עושה עם הצילומים, ובכן כתבתי בהתחלה שצילמתי תקריבים, ואז בעקבות התכנון לכתיבת הפוסט צילמתי גם את אמנות הרחוב בצורתה השלמה. אם כי עדיין אני מעדיפה קומפוזיציה סגורה, לצלם רק את מה שהעין אוהבת, כאמנות מופשטת, ועבורי מעניינת יותר.

את התמונות אני מדפיסה, הן עבורי גלויות, השראה, ועוד דרך אמנותית לקחת ממנה השראה.

בעיצוב הבית נוכל לראות אמנות רחוב, כמו קירות גרפיטי בבתים, משרדים וסטודיו, הגרפיטי נכנס גם במוצרים לבית, כמו כלים, גופי תאורה, רהיטים ועוד.

ואני ממשיכה לקרוא לזה. למלא את באר ההשראה.

מדהים איך יצירה אחת מובילה ליצירה אחרת.

אז מה הוא בילוי האמן המועדף עליכם? תשתפו אותי כאן ברעיונות ומקומות.

13 תגובות

  1. ההשראה שלי : בדרך לעבודה יום יום, ברח' רבי עקיבא בב"ב, אני רואה את הפרחים והעצים.
    שמה לב לעונות שהם פורחים (זה ממש עונות מדויקות) וכן לפרחים שנפתחים ביום או בלילה (אני חוזרת מהעבודה ב7:30 בערב)
    וכן מעקב אחרי היונים על צבעיהן השונים.
    וחנויות שמביאות פרחים למכירה מדי יום רביעי לכבוד שבת זה ממש מענג אותי לבחון כל פעם אילו פרחים הביאו הפעם.
    (ואם אפילו במרכז ר"ע אני מוצאת השראה אז כנראה שבאמת אין מקום בעולם בלי השראה…)

    מתוסכלת מזה שרוב הצמחיה שאני רואה אני לא יודעת מה השם שלהם. בצפורים אני יודעת מה דררה, ומה מיינה, וכו'. אבל בפרחים ועצים – יש איזשהוא מדריך לצמחיה נפוצה?
    אשמח לקבל תשובה למייל שלי, כי אני נכנסת לפה לאתר אולי פעם בחודשיים. וחנוכה שמח ומאיר ומלא נסים לכל בית ישראל!!!

  2. איזה כיף של מאמר!
    רק עכשיו התפנתי לקרוא אותו בשלמות,וכמו תמיד במאמרים שלך-שושי
    כל מילה תענוג!
    ביקשת שנשתף בהצעות לסיורי רחוב משלנו-אז הנה הצעה ממני..-
    כשאני הולכת ברחוב,אני מחפשת סצנות אנושיות
    שהייתי מצלמת אותם לו היתה ברשותי מצלמה באותו הרגע
    למשל זוג זקנים הולכים נתמכים אחד בשני
    בת שמשוחחת עם אביה ומביטה בו בגאוה אין סופית…
    נסו את זה בבית(-: זה גורם למבט כ"כ יפה ושונה על העולם שסביבנו…

  3. פוסט מהמם. איזה כיף. שושי, גלגלי את עצמך ואת סיון לשורדיץ' (שכונה בלונדון) שנחשבת לבירת הגרפיטי ואמנות הרחוב.

  4. שושי, תודה
    פתחת לי רצון לצאת לבילוי כזה…
    חושבת באיזה פילטר לבחור…
    מיוחד!

  5. פוסט מהמם!!וספר מדהים!
    עשיתי את הדרך עם ספרה של ג'וליה,
    יאמר לשבחי שמילאתי את כל המטלות כולל כתיבת דפי בוקר יום יום!! ותקופה ארוכה לאחר מכן] גם,
    ממליצה לכל אחת ואחת!! כי הספר חרט בי שינוי עמוק. ולא רק באומנות…
    תודה על התמונות המרתקות,

  6. דרך האמן ספר מומלץ ומתאים למי שרוצה לפתח את היצירתיות שבו.
    (קיבלתי מתנה ממרים ליפשיץ, איזה כיף שיש כאלה חברות!)
    הפוסט נפלא, אשמח להצטרף לקבוצת יוצרות..
    רחלי

  7. רבות נכתב על אמנות רחוב, אבל זה אחרת לגמרי לקרוא את זה מהמבט שלך,
    ובכלל עם סגנון הכתיבה המיוחד רק לך.

    הרגשתי שאני מטיילת איתך לאורך כל הפוסט,
    וכאחת שיצא לה גם בפועל לטייל איתך (בארץ ובעולם 🙂 )
    כל פעם אני מתפעמת מחדש איך שהעין שלך יודעת למצוא פינות שכוחות, אבל מרתקות ומסקרנות לא פחות.
    (גם אם את בלי מצלמה ביד!)

    סקירה מעולה ממש – מחכה להמשך הסדרה.

  8. ג'וליה קמרון מעולה!!
    ואיזה כיף שהיא גם יהודייה…
    היא בהחלט המנחה האישית שלי ומזמן חשבתי לפתוח קבוצת "דרך אמן"
    יש לי המון עפרונות, ניירות, תקליטים וסרוויס אנגלי עתיק.
    אז מה חסר?
    נשאר רק להזמין קבוצת אמניות ולעוף יחד..
    אשמח לחשוב איתך על משהו משותף.

    מגוון אמנויות הרחוב בירושלים עצום. תודה על החשיפה. אבל תודי שמאה שערים לוקח!
    תודה ותמשיכי לפקוח לנו את העיניים דרך העדשה שלך!

    1. שושי שמעת? יש לה סרוויס אנגלי עתיק!
      מרים – התקבלת! 🙂

      מעניין אותי לשמוע אם יש היסטוריה מאחורי הסרוויס העתיק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

דילוג לתוכן