מה מזכיר לך ספר זכרונות?

אני מאמינה שכמוני, גם אתן נזכרות מיד בכיתה ח'. שירים, מדבקות, עיצות ומספרי טלפון, ואיך לא.. סוד כמוס לפרה ולסוס. אבל עם כל הכבוד לספר הזכרונות "הכי מקושט והכי עבה" שלך, יש ספר זכרונות אחד מפורסם ביותר וצריך לתת לו קרדיט. אני מתכוונת לספר הזכרונות של אחשוורוש כמובן. אל תגידו שהוא לא היה בחור מסודר. עם כל הפרימיטיביות של המלך המהולל "וחכמתו" המפורסמת, שכחן גדול הוא כנראה היה. אחרת איך תסבירו את העובדה שהוא צריך ספר זכרונות? ולמה בכלל לכתוב ספר שלם של זכרונות? מה…כבר אין דפי ממו בעולם?

ואיך זה קשור אלי? למה אני מייגעת את מוחי בספר אנטי שכחה של מלך שכחן? אז תתפלאו לשמוע (או לקרוא) שמאז שאני ילדה בגן (שושנה…אני זוכרת אותה) כשהגננת היתה מספרת את מגילת אסתר אני הייתי שטה היישר לממלכת פרס. דמיינתי את העיטורים שקשטו את הארמון, את השטיחים הפרסיים, את השערים והפתחים בעלי הכיפה הקודקודית, ואיך לא? את השמלה "הפורחת" של אסתר המלכה.

כמו שאתן מבינות, אני אמנית בנשמה, וכאחת המשתייכת לקטגוריה הזו אני תמיד רואה מעבר…הדמיון עובד אצלי שעות נוספות (ותודה לה' אין לו תלונות).

כאמנית יודאיקה, המעטרת כתבי יד על קלף, הצלחתי להגיע בדמיון היצירתי שלי עד לדפי ספר הזכרונות של אחשוורוש. כספר חשוב בארמונו של המלך, אין ספק שהפריט הזה היה מעוטר באורנמנטים פרסיים מלאי עניין וצבע, בידי הזהב של המן האמן (זה היה השם המסחרי שלו).

האמנות הפרסית ידועה בין חוקרי האומנות כמקור עשיר של אורנמנטים (עיטורים) וצבעים. כמו כל אומה נחשבת ששלטה בעולם למשך תקופה לא קצרה, גם הפרסים השאירו חותם בתחום האמנות. הם השקיעו בקישוט הארמונות שלהם, החל בעיטורי קירות ועד לשטיחים וחפצים שונים. במדרש מסופר שאחשוורוש לקח את כלי המקדש והשתמש בהם במשתה שהכין לעמו. מעבר לרצון להשפיל את היהודים באמצעות השימוש בכלים הקדושים, ניכר שהמלכים בתקופה זו החשיבו יופי ואומנות. כלי המקדש (ולפניו- המשכן) היו חפצי אמנות נדירים, שאת ערכם האומנותי אנו לא יכולים אפילו להתחיל להעריך, בבחינת "זה ק-לי ואנווהו".

האומנות הפרסית נחשבת כחלק מהאומנות האיסלמית. אומנות זו כוללת ארכיטקטורה, כתבי יד מעוטרים, קליגרפיה, ואומנויות שונות כמו טקסטיל, קרמיקה וזכוכית. מעניין לציין שנתח נכבד באומנות זו מצוי בעיטור כתבי היד. בכתבי היד היהודיים העתיקים, וגם כיום, ניתן למצוא אלמנטים מן האומנות הפרסית העתיקה.

לאומנות הפרסית מספר מאפיינים, ועם חלקם בוודאי עטרו את ספריו של המלך:

סימטריה- הפרסים עטרו את כתבי היד שלהם בקומפוזיציה סימטרית ריבועית. בקומפוזיציה זו מציירים רק רבע מן היצירה ומשכפילם אותה לכל שלוש הפינות הנוספות. כך שצד ימין= לצד שמאל, והחלק העליון= לחלק התחתון. (המן בוודאי אהב את החיסכון בזמן ובמאמץ)

אינטרליסינג- הפרסים שלבו ברוב היצירות שלהם דוגמא של "שבילים" הנכנסים ויוצאים אחד מתוך השני, כסרוגים ושזורים ביניהם (INTERLACING=תשזורת). האינטרליסינג מגיע בקווים עגולים ופרחוניים וכן בדוגמא גאומטרית.

מקומו של האינטרליסינג ביצירה הפרסית חשוב והוא מגיע כנושא ולא רק כקישוט. באומנות היהודית משלבים אינטרליסינג פעמים רבות והוא משמש גם למקרוגרפיה (כתב זעיר- טקסט משני).

פרחים ועלים- האומנות הפרסית השתמשה בפרחים ועלים כחלק ניכר מאד בעיטורים, ולעומת זאת התנזרה כליל מציורי אדם. הפרחים והעלים ממלאים את היצירה בצפיפות רבה. הם תמיד יהיו שלמים ופשוטים (ביחס לאמנויות מתקדמות יותר).

דוגמא פרסית- מבין כל העיטורים ישנו דגם המזוהה יותר מכל עם אומנות זו. זוהי הדוגמא הפרחונית אשר מסתיימת בזווית קודקודית. בהתאם לכך, גם השערים והפתחים בארכיטקטורה הפרסית (אירנית, היום) מקבלים במרכזם קודקוד. מלבד זאת המבנים הפרסיים מעוטרים בשלל דוגמאות ואורנמנטים, והדגם הזה הוא הבולט שבהם.

צביעה חד מימדית- באמנות ניתן לראות שככל שהתקופה קדומה יותר כך האינטליגנציה האמנותית פחותה יותר. מסיבה זו באמנות הפרסית אנו רואות צביעה חד מימדית, ללא אור וצל, שטוחה ולא תלת מימדית. הצבעים יהיו אטומים וכל חלק מהאורנמנט מקבל צבע אחד. לעיתים ניתן לראות צביעה שבאה לדמות תלת מיד ע"י 2 צבעים שונים, אחד מהם כהה והשני בהיר. לעומת הצביעה התלת מימדית שהיא נעשית באותו צבע אך עם מדרג של כהה ובהיר.

לסיכום, האמנות הפרסית הינה אמנות עשירה ומגוונת, פרחונית ואנינת טעם. פירטנו רק את חלק מהמאפיינים שלה ונכנסנו לאווירה של שושן הבירה.

עכשיו גם אתן תוכלנה לדמיין איך היה נראה ספר הזכרונות של אחשוורוש.