חג החנוכה הוא חג המסיבות, ערבי החורף הארוכים, והקור שבחוץ אוספים את כולם לבתים, להתחמם מאור הנרות, משירי חנוכה מסורתיים, מאוכל משובח וטעים (שכולנו מחכים

הן מרצדות. מנקדות את זכוכית החלון שלידי, באור יקרות.

אוירה מרוממת. ריח ירוק באויר. תווים דמיוניים מרחפים להם.

במוצאי יום כיפור היא לובשת לבן. מקושטת בעשרות קישוטים זוהרים, מנצנצים. חגים סביב עצמם. שרשראות נייר מתפתלות בין פירות הדר. ועוד קישוט נצמד לסדין הלבן,

הקינוח הזה לא זקוק להקדמות מיותרות. הוא מתוק וטעים במיוחד, כוס אחת שמכילה בתוכה טעמים ומרקמים שונים שמתחברים ונהפכים לקינוח ממכר.

יש לי זיכרון עמום ולא כייפי, מהכנת כדורי גבינה.בכיתה ה', המורה שלנו החליטה לצ'פר אותנו לכבוד שבועות ולהכין איתנו כדורי גבינה.

אז זהו, בסוף הוא הגיע, אחרי כל ההכנות, והניקיונות, הבישולים והתארגנויות. הפסח. אני מאוד אוהבת את חג הפסח, אבל רק מהרגע שהמטבח מוכן לבישולים. אני

איך אני אוהבת את התחושה הזו שהכל לבן (לא, לא התכוונתי לחצאית עם האקונומיקה ?) תחושה נקיה מרעננת נוצצת האביב כבר כאן פורח ושמח