שבכלל לא קוראים לו טוליפ! בטח אתן מכירות את הצבע הזה (מהכיפות של הבנים בעיקר… ) למה קוראים לו כך

השנה משלוח המנות יהיה דיאטטי במיוחד… אפס קלוריות… ישאר ממנו מספיק לכולם…

זה נראה לי הפוסט הכי קל ופשוט שהעליתי אי פעם. אבל אולי דווקא בגלל פשטותו היה לי כל כך כיף, הייתי יכולה

זוכרים את בובות ההלו הובי? כן, עם הכובעים הענקיים שמסתירים את כל העיניים והשמלות המתרחבות.. אח… איזה נוסטלגיה…. הייתי יושבת

  יש לי כבוד לספרים, במיוחד לספרים בעברית. אני לא מסוגלת לראות ספר זרוק על הרצפה, מקומט או מלוכלך. מצד

זה התחיל בטלפון של האחיינים המתוקים שלי, הם הודיעו לי שמצאו שידה ליד הפח "אבל אנחנו לא יודעים אם היא

הכל התחיל מדף ישן שמצאתי בין הרבה עיתונים מלפני 60 שנה, הכותרת בדף הצהוב תפסה אותי מייד, והדף הזה נהייה

את הפוסט הזה כתבתי על מיטתי לאור הנר, בליל שישי אחד, קריר וסוער, כשפקדה אותנו הפסקת חשמל ארוכה במיוחד. לאחר

אתם בטח זוכרים את חדר הילדים הזה , ובטח זוכרים גם את ההמשך שלו פה. (הי, מי אמר לא?) רוצים להמשיך? גם אני! היום

כיף לסרוג מנדלה. מסתובבים מסתובבים… בכל סיבוב מוצאים דוגמא אחרת. ברשת יש אלפי דוגמאות. אני לקחתי לי כמה להשראה, והתחלתי

מאז ומתמיד הייתה לי חולשה לצבעי מים. אלה מהסוג היקר שעדיין לא הרשיתי לעצמי. כמעט מאותו הזמן התפתחה החולשה שלי