יש לי כבוד לספרים, במיוחד לספרים בעברית. אני לא מסוגלת לראות ספר זרוק על הרצפה, מקומט או מלוכלך. מצד

זה התחיל בטלפון של האחיינים המתוקים שלי, הם הודיעו לי שמצאו שידה ליד הפח "אבל אנחנו לא יודעים אם היא

הכל התחיל מדף ישן שמצאתי בין הרבה עיתונים מלפני 60 שנה, הכותרת בדף הצהוב תפסה אותי מייד, והדף הזה נהייה

את הפוסט הזה כתבתי על מיטתי לאור הנר, בליל שישי אחד, קריר וסוער, כשפקדה אותנו הפסקת חשמל ארוכה במיוחד. לאחר

אתם בטח זוכרים את חדר הילדים הזה , ובטח זוכרים גם את ההמשך שלו פה. (הי, מי אמר לא?) רוצים להמשיך? גם אני! היום

כיף לסרוג מנדלה. מסתובבים מסתובבים… בכל סיבוב מוצאים דוגמא אחרת. ברשת יש אלפי דוגמאות. אני לקחתי לי כמה להשראה, והתחלתי

מאז ומתמיד הייתה לי חולשה לצבעי מים. אלה מהסוג היקר שעדיין לא הרשיתי לעצמי. כמעט מאותו הזמן התפתחה החולשה שלי

מתמטיקה אף פעם לא היתה הצד החזק שלי. אפשר לומר שהיא לא היתה צד אצלי בכלל, אבל לפחות אחת ועוד

הבטחתי לסיים את הצלחת…אז חיכינו בסבלנות שהיא תתייבש ובאיזה שהוא שלב היא כבר התייבשה ממני:) בסוף התייחסתי אליה.

אני אוהבת לפסל וליצור, להתעסק עם חומר בידיים, למשש אותו, להרגיש את המרקם, לשאוף את הריח, להתלכלך בידיים.   מפליא

את השולחן במטבח ניסינו כמה פעמים לשדרג, לשפץ ולתת לו מראה טוב יותר. קיבלנו אותו יד שניה ממשפחה שקנתה חדש,