יצא לכם להתבונן לפעמים בילד שלכם מצייר? כשהוא מעתיק תמונה? ילדים הם כמו דף לבן וחלק, ומהתבוננות באופן שבו הם מציירים ויוצרים אפשר ללמוד הרבה ולקבל השראה. ילדים לא מצליחים להעתיק. כשהם מציירים עץ יוצא משהו שדומה יותר לציור של פיקאסו (וסליחה על ההשוואה) העננים אצלם יכולים להיות ורודים והגשם צהוב. הם מבטאים את הרגשות שלהם דרך הצבעים. ואף אחד, ממש אף אחד לא יכול לומר להם איך לצייר. הם יודעים יותר טוב מכולם. ואל תנסו לפענח את הציור שלהם. תנו להם להסביר, הם אלופים.

כשאנחנו גדלים, משהו נחסם בנו. אנחנו הופכים להיות יותר מעתיקנים ופחות יוצרים, אנחנו רוצים להיות כמו, ליצור כמו, משהו נעלם בילדותיות הטהורה הזו שהייתה פעם בתוכנו.

חלק מאיתנו לומדים לשחרר, ולראות ביצירות אחרות, באמנים ובכל דבר שסובב אותנו- השראה. היא כמו הארה, כמו פתיל פחם שנדלק בנורת חשמל, ההשראה מזרימה אלינו רעיונות, היא מעוררת בנו חשק ליצור, אבל בדרך שלנו. לפעמים התוצאה הסופית לא תהייה דומה בכלל להשראה, ולפעמים היא תהייה דומה ברמיזה קלה. 

כשאנחנו יוצרים עם ילדים אפשר לספר להם על המושג השראה, לשאול אותם מה זו השראה בשבילם, איך וכיצד הם לוקחים השראה, ואיפה הם מוצאים אותה, בטוחה שהתשובות תהיינה מפתיעות ומלאות בתובנות.

הפעם, אנחנו נלמד על טכניקה פשוטה וקלה לצביעה, התוצאה שמתקבלת היא אמנותית, מעט אבסטרקטית, זו טכניקת צביעה שכל אחד יכול, היא דורשת מינימום חומרים ומתאימה לכל גיל.

כדי להוסיף ידע לתהליך היצירה בחרנו ליצור תמונה בהשראה מהציור הידוע "ליל כוכבים" של ואן גוך. כאן אנחנו מביאים לידי ביטוי את הרעיון של השראה ומלמדים את הילד מה היא השראה, אנחנו לא מעתיקים אחד על אחד, אנחנו יוצרים משהו חדש שנולד מתוך התבוננות בציור של ואך גוך.

האמנית אבישג שמעוני כהן, בעלת סטודיו רימון- לתכשיטנות ואמנות רב תחומית, תלמד אותנו את הטכניקה, ותדגים לנו על ציור בהשראת ליל כוכבים של ואן גוך.