יום שישי בצהריים, שולחנות צרים מסתירים את האבנים הירושלמיות של מדרחוב בצלאל, באוויר יש ריח של אומנות ויצירה, וההשראה מרחפת שם בין הפריטים, כלי קרמיקה מיוחדים, בולי עץ בפיסול אומנותי, תכשיטים מקסימים שלא רואים בעוד מקום, ארנקים מדפי קומיקס, הכול צבעוני ושמח, ואז אני רואה את הדוכן שחיפשתי, הוא צבעוני ועליז, אומנותי ומלא במסר שנצבע בין הצבעים הססגוניים שלו, לא יכלתי להשאיר את הדוכן רק ביריד בצלאל אז הבאתי אותו לכאן.
היא אשה צעירה ומקסימה, חיה ונושמת אומנות, ויותר מכל היא אוהבת ומרגישה את היצירות שלה, ואי אפשר שלא להרגיש את זה כשרואים את הציורים שלה, את הצבעים שהיא בוחרת ואת המסר שהיא מעבירה, אני מבקשת ממנה לספר על מי שעומדת מאחורי הציורים שמשאירים אותי עם הרבה מחשבה ועומק.
הדסה, איך הכל התחיל?
על השאלה איך הכל התחיל אני יכולה לענות לך מה שאני תמיד אומרת" הכל מתחיל ונגמר בלב: ככל שאתה יותר מחובר אליו גם יוצאות לך יצירות יותר אותנטיות ויותר מרגשות ובכל היצירות שלי אני משתדלת לשים את הלב והרבה. ואם אדייק יותר אני לא צריכה לשים את הלב ביצירות. אם אני שמה לב ללב ומשקיעה ברגשות שבו- היצירות יוצאות מאליהם. נשמע מסובך? אבל זה באמת פשוט. אם הלב מרגיש- היצירה תרגש. זהו. ובשביל שהלב היום ירגיש- צריך לעבוד…
הנישה הספציפית של שילוב הזוגות התחילה עם מכר שהזמין אצלי יצירת אומנות כמתנה לאישתו לכבוד החג. חשבתי לשלב אימרה מיוחדת ולקשט אותה ואז עלה בדעתי לשלב את שמות הזוג בתוך היצירה… אפשר לומר שאהבתי מאוד את הביצוע ואז הבטחתי לעצמי שגם לנו אפרגן כזה דבר, ההבטחה הזו שכבה בערך שנה בראש שלי ובסוף גם יצאה לפועל…זהו, משם הרעיון רץ ועוד ועוד אנשים שנחשפו לתמונה הזמינו גם להם.
מהיכן את שואבת השראה?
אני שואבת השראה מהאנשים שמזמינים אצלי את התמונה. אחד התחביבים שלי זה לחקור אחר תכונות הנפש של האנשים ולהתפעל מהמגוון המשונה שה' ברא. ואם כל אחד שונה בוודאי גם כל שילוב של זוג שונה לחלוטין מהשני ואני נהנית לנסות לבטא את השילוב הזה. בשביל זה אני מבקשת מהמזמין לתת לי כמה תכונות בולטות של כל אחד מבני הזוג ואותם אני מנסה לבטא בצבעים ובסגנון עיצוב.
חומרים?
את התמונות אני מציירת בצבעי עפרון ובצבעי אקוורל. מי שאוהב אותם כך מקבל אותן ממוסגרות בין שתי זכוכיות ויש שאוהבים להדפיס את היצירה על זכוכית או פרספקט ואז הם מקבלות מימד מעניין ואחר.
מהו תהליך היצירה שלך? איך נולד פריט או פרויקט חדש?
תהליך היצירה שלי הוא תהליך באמת מעניין ויש אנשים שקשה להם לתפס אותו. כשאני מתחילה ציור, אין לי שום תכנון בראש וגם שום תמונה. ברב הציורים אין ם גם סקיצות. אני פשוט מתחילה על הדף עצמו בקשקושים של כתמים בהירים ולאט לאט משהו מתבהר ונבנה בהתאם לרעיון שרציתי לבטא. אני יכולה לבחור צבעים מראש אבל איך הציור יצא? לעולם אני לא יודעת מראש. את יכולה לקחת לדוגמא את הציור של הפטריה, לפני שהתחלתי את הציור הזה לא היה לי בראש דבר חוץ מהרצון לבטא את הנושא: הקשבה והכלה. לא ידעתי איך לבטא את הרעיון הזה, הייתה בתוכי רק את התחושה של הקשבה, נזכרתי באנשים שיודעים להכיל באמת ואז גם נוצרה היצירה,שאם תשימי לב, חלל הפטריה הוא בצורת אוזן גדולה שרק מחכה להקשיב לכל מה שהילדונת תרצה ללחוש לתוכה…. (כשראיתי את התמונה הזו רציתי לרכוש אותה ולתת אותה למי שמקשיב לי המון, אז כמובן שהכרטיס המקסים כבר נמצא אצל מי שמכיל ומקשיב עם הקדשה ותודה. ש.סירקיס)
כל פעם זה מרגש מחדש ואני עצמי לא מבינה איך נולדת היצירה הזו ומאיפה. אני באמת אוהבת את התהליך הזה והיצירות שיוצאות ממנו הם מתנות ניסיות מה' ממש.
דווקא היצירות שאני כן מתכננת מראש ועורכת סקיצות ותכנונים- התהליך איתם פחות זורם ויותר ארוך. פחות מתחברת לתהליך, אם כי התוצאות יכולות להרשים בהחלט.
מה הייתה היצירה הראשונה שלך?
העבודה הראשונה שיצרתי, לא זכורה לי מה היא הייתה, מהסיבה הפשוטה שמאז שאני זוכרת את עצמי אני עוסקת ביצירה. מה שכן אני יכולה לומר שככל שאתה יוצר יותר- אתה משתבח יותר. המיומנות באה מההתנסות עוד הרבה יותר מהלימוד והתאוריה. אני זוכרת שהיו פעמים שצירתי משהו והרגשתי שהפעם הגעתי לאיזשהו פסגה וממש ראיתי ביצירה משהו שצריך להתלהב ממנה. אחרי כמה שנים שהסתכלתי עליה ראיתי אותה ממבט בוגר יותר שעשה כמה צעדים נוספים והגיע לעומק גדול יותר בציור ואז הבנתי שאמנם לכל שלב יש מקום אבל צריך הרבה להתאמן ולהתנסות שוב ושוב בשביל להגיע לתוצאה מקצועית ומושלמת.
איזה מקום תופס העיסוק היצירתי בחייך, מה את מקבלת ממנו?
העיסוק היצירתי בחיי תופס מקום גדול של כבוד ואני מרגישה שהוא הדרך שלי להוציא לאור ולבטא את מה שיש לי להגיד לעולם… זו דרך באמת נעימה שמאפשרת לומר את מה שיש לך בצורה שקטה ובלי מילים.
איזה עבודות שלך את אוהבת במיוחד או גאה בהן במיוחד?
עבודות שאני אוהבת במיוחד-יש לי אהבה מיוחדת לנישה של הכרטיסי ברכה שלי. במשך השנים האחרונות ציירתי צורים רבים, כל פעם בנושא אחר כך שנוצר לי אוסף שלם של ציורים. הציורים האלה לא צוירו בתור הזמנה למישהו אלא סתם בזמן הפנוי ולכן לדעתי גם יש להם חן מיוחד. חן שמגיע כשאין את הלחץ של התוצאה המחייבת. בזמן האחרון החלטתי להשתדרג ולהכין מהם כרטיסי ברכה קטנים כך שכל מי שכ"כ אהב את הציורים האלה גם יוכל לרכוש לו עותק קטן למזכרת…
אילו קשיים את חווה או חווית בתהליך היצירה שלך או בדרך שעשית עד היום?
השיטה בה אני עובדת מצריכה הרבה אמונה, כי אני לא מתבססת על העתקה של תמונות קיימות, אלא על דמיון עצמי בצורה חופשית ואינטואיטיבית.
יש פעמים בהם אני מתיישבת ליד דף וצבעים מתחילה לקשקש, רוצה מאד לבטא משהו חדש אבל תוצאה- איננה. אף אחד לא הבטיח לי שבכל פעם שארצה לבטא משהו יבוא לי בדיוק הרעיון תוך כדי , אלה רגעים קצת יותר מתסכלים. אך אם אני מאמינה שיש מקור אחד לכל הרעיונות והיצירות ואני רק שליחה שלהם- אני נרגעת מחדש.
עוד קושי שהיה לי זה לברור את הטעם שלי וסגנון הביטוי שלי ולהישאר איתו בתוך הים הענק של האומנים. כי לכל אומן יש את הטאצ' שלו ולפעמים שאת נתקלת בסגנון מסוים של אמן, כזה שמפעים אותך את יכולה בטעות לשכוח את היופי הייחודי של היצירות שלך ולקבל חלישות הדעת. זה לוקח זמן ללמוד שיש מקום בעולם לכל הסגנונות: טעם כבד מול סגנון קליל, מובנה או אינטואיטיבי ועוד. מותר להתחבר לעוד סגנונות ולהתפעל מהם אבל אסור לשכוח לשמור אמונים לביטוי האישי שלך ולא להתבלבל.
מהם הכיוונים והשאיפות לעתיד?
להקים בית ספר לאומנות בחיבור אל הלב. שם ילמדו ליצור את היצירות האישיות של כל אחת בחיבור אל האישיות המיוחדת לה והביטוי שרק היא יכולה לבטא. בינתיים אני עושה את זה במיני- בסדנאות לילדים בביתי.
איזה המלצות היית נותנת ליוצרות מתחילות?
ההמלצות שלי ליוצרות מתחילות ולכל הקוראים כולם-
בסיס להכל זה להיות מחוברת לעצמך ולאהוב את מה שאת נותנת לעולם. משם ההמלצה שלי זה כל הזמן ליצור ולעשות, גם אם אנחנו עדיין לא בשלב של מקצוענים גדולים והביצוע עדיין לא מושלם, וכשאתה יוצר תעצום עיניים מול כולם ותחשוב שאתה יחידי בעולם.
אני מאחלת בהצלחה לכל אחת בדרך הזו ואל תשכחו להתחבר לתהליך וכמה שפחות לחשוב על תוצאות( זה באמת קשה אבל שווה…)
♥ ♥ ♥
אני בטוחה שאתם כבר רוצים להזמין יצירה מדהימה של שילוב שמות בני הזוג, אני חושבת שזו אחת המתנות המרגשות ביותר שאפשר לתת ולקבל, מוזמנות ליצור קשר עם הדסה ולהקדים להזמין עוד לפני החגים: elhadasa@gmail.com
את הכרטיסים, הגלויות שלה, וההדפסות על זכוכית עם מעמד מעץ תוכלו לרכוש בהזמנה או בדוכן שלה ביריד בצלאל (כל יום שישי בין 10:00-16:00) שווה לבוא ולהתרשם!
וכמובן תגובות יתקבלו כאן בברכה, תוכלו לכתוב להדסה והיא תשתדל להגיב בהקדם.
11 תגובות
דסייי
אלופה אלופה אלופה
ובמידה אחת קטנה_המון המון משלי-שלה הוא!
דסי,
את מדהימה!!
היצירות שלך מלאות לב ורגש ונפש של אומן
שמחה מאוד מאוד ….תצליחי
אסתי
איזה משב רוח מרענן ויצירתי!
תענוג לקרוא את הפוסט נותן השראה.
מאד נהניתי לקרוא את המילים שלך על הטאצ' של כל אומנית, זה כל כך נכון, שפעמים צריך להזכיר לעצמנו שיש לנו משהו מיוחד שאין אותו, על אף הרצון להדמות ל… או לאהוב יצירה או סיגנון כמו…
תמשיכי להצליח!
חסום לי משום מה…):
עבודות מיוחדות ומלאות השראה!
הנפש היפה שעומדת מאחוריהן בולטת בכל תמונה ותמונה, תצליחי!
אמן!
תודה!
תודה רבה
איזה כישרון! מתנת שמים!!!
נהנתי מכל מילה,
התמוגגתי מכל תמונה.
מתחילה כעת לקרוא את הפוסט שוב מההתחלה!!!
ותודה גם למארחת שושי, שיודעת שאנחנו אוהבות אורחות, וכאלו במיוחד 🙂
תודה על הפירגון
שמחה שנהנת
תודה רבה,
מצחיק שאפילו אני לא מכירה את קנדיסקי,
אבל מעניין לראות יצירות שלו.
הדסה,
כיף לראות עבודות אמנות
משהו ביצירות שלך הזכיר לי את הקומפוזיציות של קנדינסקי…
ההדפסה על זכוכית לקוחת את זה למקום אחר, מיוחד ועשיר!
הרבה הצלחה,
רחלי שהרבני
סגור לתגובות.