לקראת חנוכה בעקבות ההכנות יצאתי קצת לחקור אודות הדונאט, על אף היותו אחד הסמלים המובהקים של אמריקה, הופתעתי לגלות שהם מגיעים בכלל מאירופה,
הדונאט שהמראה שלו תמיד מקפיץ ומשמח נצפה בארה"ב בכל השנה ולא רק לקראת חנוכה, בשלל ציפויים וטעמים, והם מופלאים!
אז איך הם הגיעו מאירופה עד אמריקה אתם שואלים?
יש אומרים שהדונאטס הגיעו לאמריקה דרך הולנד עם המתיישבים ההולנדים, תאוריה זו נתמכת על ידי העובדה שבאמצע המאה ה-19 נקראו הדונאטס בשמם ההולנדי olykoeks, שמשמעותו המילולית "עוגות שמנוניות". אך עם זאת, יש ראיות ארכיאולוגיות לכך שמאכל דומה הוכן על ידי התושבים המקוריים של אמריקה בשטח המצוי כיום בדרום מערב ארצות הברית.
הנסון קרוקט גרגורי טען שהמציא את הדונאט הטבעתי בשנת 1847 במהלך עבודתו על ספינת סוחר. על פי הטענה, גרגורי לא היה מרוצה מטעמם של הדונאטס הכדוריים היות ומרכז הדונאט לא היה מבושל, וביקש לנקבם. הניקוב התבצע באמצעות המכסה של מכל פלפל שחור, הצורה של הטורוס (חישוק) אחרי הנגיסה, שימשה בדיוק מתאימה לטבילה בכוס השתיה.
כיום הדונאטס כ"כ מגוונים וצבעוניים שהם ממש מיצרים לנו שעת יצירה,
אצלי זה מסורת, כל שנה, לקראת חנוכה אני שולחת לצוות החינוך של ילדי אריזה יפה מלאה בדונאטס ססגוניים, כאות הכרת הטוב,
הם לא מוותרים על הבילוי המשותף, לכל אחד יש תפקיד בעשיה הזו.
אז הנה, הגענו גם לזה,
אני מקווה שגם לכם תיהיה עשיה פורה ומהנה,
לכ-65 מיני דונאטס
500 גר' קמח
25 גר' שמרים טריים
80 גר' סוכר
200 מ"ל מים
2 ביצים
6 גר' מלח
75 גר' מרגרינה או 57 גר' שמן+18 גר' מים
להכנת הבצק, בכלל באופן כללי למדתי מהקונדיטור האלוף ערן שוורצברד בדן גורמה, את הדרך שמניבה בצק שמרים הכי טוב שיכול להיות,
ממיסים את השמרים בנוזל ובסוכר, 2 כלים שנותנים לשמרים להתחיל את התפיחה, הקמח שבא אחריו מבודד בין השומנים, והמלח מצטרף רק בסוף, אחרי שהבצק פיתח את הגלוטן שלו וספג את כל הסוכר.
—
מתחילים בשמרים, ממיסים אותם בנוזלים שכתוב בכמות הבצק ומוסיפים את הסוכר, מערבבים,
מעל מוסיפים את הקמח , אח"כ את הביצים, ומתחילים לערבב לבצק, מוסיפים את השמן ונותנים למיקסר לעשות עבודה של כ5 דקות מוסיפים את המלח ומערבלים עוד 5 דקות,
זהו, סוגרים את הקערה בניילון נצמד ומתפיחים,
לאחר שהבצק מכפיל את נפחו מקמחים משטח עבודה היטב ומרדדים את הבצק לעובי של 1/1.5 ס"מ,
קורצים עיגולים מחותכן עגול או מכוס/פקק של בקבוק מאולתר, כל מה שעגול ומתאים לגודל הרצוי שלכם,
אני השתמשתי בחותכן בגודל 5.5 ס"מ באיזה פקק ישן של בקבוק דקורטיבי שהתלהבתי מהגודל שלו, והוא נהפך באופן רישמי לחותכן העגול שלי.
מורידים את שאריות הבצק מסביב ומחוררים באמצע של סופגניה חור נוסף, ניתן להשתמש בגב צנתר או כל דבר שיכול להתאים לזה, החור היה בקוטר 1.5 ס"
בינתיים הילדים גוזרים מנייר אפיה ריבועים בגודל של 6*6 ס"מ בערך, ממש ממש בערך, אל תמדדו בכלל, תעשו לפי העין וזה לא צריך להיות גזור ישר!
מיד אחרי החיתוך מעבירים כל דונאטס* לחתיכת נייר אפיה ומשאירים לתפיחה קצרה
מחממים סיר / מחבת בשמן בגובה של כ4-5 ס"מ
זורקים פיסת בצק כדי לראות אם השמן רותח, אם עולות בועות סביב פיסת הבצק אפשר להתחיל לטגן,
מרימים את הניירות עם הדונאטס* ומחליקים אותם לתוך השמן הרותח, אן נדבק לכם הניר פשוט תהפכו את הדונאט* עם הניר יחד, זה כבר יפרד, אחרי זה תוציאו,
מטגנים עד שרואים דרך החור של הדונאטס* שהוא מתחיל להשחים והופכים לצד שני,
מטגנים עד להשחמה מלאה ומוציאים לנייר סופג,
ציפויים:
ממיסים 1 חב' שוקולד מריר/לבן/חלב בפולסים של 35 ד' במיקרו,
כשהשוקולד מומס מוסיפים כף שמן, מערבבים היטב,
טובלים את הדונאט עד חציו, מנערים מעט כשדונאט עוד הפוך ומניחים בצלחת, בוזקים סוכריות או שמקשקשים עם שוקולד בצבע מנוגד לציפוי השוקולד,
תתפרעו, תעשו מה שבא לכם, תשלבו, טעמים עם צבעים וטקסטורות,
רעיונות?
ציפויים: שוקולד תות, שוקולד חלב, שוקולד מריר, שוקולד לבן, ריבת חלב, ריבה רגילה,
תוספות: מזרה סוכריות צבעוני/ צבע אחד, סוכריות שוקולד, ברס אגוזים, פקאן סיני קצוץ, שערות חלווה, שבבי שוקולד מכל טעם, קוקווים של שוקולד ועוד ועוד,
ליצירת שמש/קורי עכביש/ איך שלא קוראים לזה,
מעבירים קיסם על קווי השוקולד לפי שמתקשה לשני הכיוונים,
מצננים לחלוטין,
ואוכלים בהנאה, אפשר שלא?
חגגתם עם הדונאטס?
שלחו לי תמונה או כתבו לי בתגובה
——————–
הי, רוצים מהדונאטס ואין לכם חשק/זמן ללכלך את המטבח?
זקוקים לכמות גדולה?
אפשר להזמין מארזים
לפרטים פנו אלי במייל : 3140454@gmail.com
רוצים לגלות איך מכינים עוגת פטנט כזו?
כנסו לבלוג שלי
7 תגובות
וואו, עשיתי שתי נגלות ויצאו מושלם, פוטוגניים לגמרי!
היי,
כמה זמן התפחה?
נהייתי רעבה.
ברוכי,
את מעלה את רמת הציפיות.
פוסט מרתק, תצלומים נהדרים.
תודה רבה, מקסים!!
כמו תמיד הפוסטים שלך מגרים הן לאכול והן להכין.
ברוכי, אני כל כך אוהבת את הפוסטים שלך.
מצד אחד פשוטים להכנה, מצד שני, נראים מליון דולר.
מהסביבון בעוגה, בכלל נגנבתי. אין ספק שאני ינסה את זה.
תודה שירה,
באמת שווה לך לנסות!
סגור לתגובות.