ראיתי אותם עיגולים שנראו כאילו נחתמו בתחתית של כוס נייר, 

מריחות לא אחידות, שונות בעובי ובצורה,

ושילוב של כמה גווני זהב ביצירה.

והתמונה הזו ששוכפלה כנראה מאות פעמים, אם כי כל פעם בצורה אחרת

עם אותה חתימה, של אותו יוצר.

נתנה לי את ההשראה, לשעווה וזהב.

בדמיוני ראיתי אותה שעווה נוזלית, מנסה לצאת משקית אטומה,

ואז מתפרצת החוצה, שוטפת את המשטח בנוזל חם שמתקשה ומתייצב תוך שניות,

וצבע זהוב מתערבב בה, וחלקיקי הזהב, פירורים גסים, נהפכים עם החום

לזהב נוזלי שהופך אותה, את השעווה למשהו מיוחד יותר ושונה.

והשחור הכהה נותן את הטון, והופך אותם, שעווה וזהב ליצירה מושלמת

שנוצרת בלי מחשבה ותכנון, שבאה מדמיון והשראה ויוצרת השראה חדשה.

החומר גלם הוא אחד, נר פשוט שמדליקים לשבת.

והנר, יודע לשחק בעצמו, להפוך ממוצק לנוזל ולחזור שוב למוצק,

לא לצורה המקורית, שאותה ייצר פועל במפעל, אלא לצורה אחרת בה הוא חושק,

בלי כללים וגבולות, לתת לעצמו את החופש.

ואת החופש שלו, אני ממסגרת במסגרת פשוטה ומודרנית.

מניחה על המדף ומתבוננת בדמיון והשראה, שעווה וזהב.

ואני נותנת לעצמי לשחק בו עוד, בנר הקטן ובצבע המתכתי.

ליצור חותמת מעניינת, בלי סדר וארגון.

 רק מנר שמוצף בזהב, ורוצה להעניק קצת צבע לשחור הקודר.

והנר מטביע חותמו, על הנייר השחור, יוצר פרחים לא מוגדרים בזהב.
והם ביחד כל הפרחים נותנים טקסטורה מיוחדת שיכולה להפוך לפריט מעוצב ונחשק.

ואני גוזרת את הנייר השחור למשולשים משונים ולא אחידים וזורקת אותם בלי סדר על משטח שחור.

וזה קודר. אבל זוהר.
והנר הקטן מסתכל בי במבט של תודה,
הוא יודע עד כמה חשובים שהוא רק נר, להדליק אותו עם גפרור, להנות משלהבת מרצדת.
מאור קטן ומחמם.

אבל הוא יודע שהוא יותר.
הוא יכול לפרוץ גבולות, להשתלב עם עוד חומרים אחרים, ליצור הפתעות.

הוא הרבה יותר מנר קטן בפחית.

אהבתם את הפוסט? אשמח לשמוע ממכם כאן למטה בתגובות,
מוזמנים לבקר אותי גם בבלוג, אשמח לראות אתכם שם.

ואל תשכחו להירשם לאתר שלנו ולקבל עדכונים ישירות לתיבת המייל שלכם.