הוא עולה כמה שקלים, אבל אחרי שהיא נוגעת בו המחיר שלו מטפס לכמה מאות ולפעמים גם אלפי שקלים, יש לה רק סכין ביד, באמצעותו היא מגלפת, מפסלת, ויוצרת משהו חדש, אומנותי.

ציפי כהן שף לאומנות קולינרית, ומאסטרית לגילוף קולינרי , מנהלת הקמפוס הקולינרי, כותבת מדור עיצובי שולחן ומזון במגזין 'קטיפה', ובעיתונים ומגזינים נוספים, שופטת בתחרויות לגילוף קולינרי, מספרת לנו על המקצוע המעניין שלה.

איך הכל התחיל? איך הגעת למה שאת עושה היום?

זו הסטוריה ארוכה, תמיד אהבתי את תחום האומנות, למדתי מסלול אומנות בסמינר, בסיום הלימודים לימדתי אומנות ובמקביל השתלמתי בעיצוב ושזירת פרחים, קונדיטוריה ובישול. עיצבתי אירועים ולימדתי קורסים של אומנות. אחרי שכבר היו לי כמה ילדים, נשארתי בבית להיות עם הילדים באותו הזמן כיוון שלא עבדתי היה לי את האפשרות ללמוד הרבה ולהתעסק עם מה שאני אוהבת, פיסלתי בבצק סוכר, עיצבתי זילופים מרשימים, פיסלתי בפירות וירקות. כל חברה ומכרה קיבלה עוגה מעוצבת. למדתי קורסים בבישול וקונדיטוריה והשתלמתי בכל התחומים. כשחזרתי לעבוד, עבדתי בתחום של פיסול וגילוף בפירות, מכרתי מגשי פירות ופטיפורים, במקביל התחלתי ללמד עיצוב ופיסול קולינרי. לאט לאט נשאבתי יותר לתחום, נסעתי לחו"ל להתמחות, המשכתי כל השנים לעצב בארים ואירועים קטנים, בהתחלה העסק עבד מהבית ואז שכרנו את המקום שנקרא "פרוט ארט אנד מור", לימדתי והוצאתי משם עיצובים, פירות ושוקולדים, מתנות ועוד, לאט לאט הכנסתי עוד מורות בשנה האחרונה הפסקתי זמנית למכור עיצובים, ופיתחתי את הבית ספר, כיום אני שולחת לקוחות לתלמידות שלי לעיצובים מפאת חוסר זמן, בתחום העיצוב אני  מלמדת ומנהלת את הקמפוס, ומידי פעם מעצבת קצת אירועים.

מהיכן את שואבת השראה?

אני מתבוננת הרבה מסביבי, כשאני נכנסת לאולם אני דבר ראשון מסתכלת על העיצוב, בוחנת אותו לפרטי פרטים, לומדת מעיצובים של אחרים ולוקחת השראה. אני עוברת הרבה על קטלוגים וספרים, וכמובן בלוגים ואתרי אינטרנט מכל העולם שנותנים השראה. לפעמים הלקוחות הם אלו שנותנים השראה ואני מפעילה את הדמיון וחושבת איך להכין את מה שהם רוצים ומדמיינים. לפעמים אני גם רואה רעיון בעיצוב פרחים ומבצעת את הרעיון על פירות, אני לוקחת השראה גם מתחומים אחרים ומעבירה לפירות, בכלל עצם ההתעסקות שלי בעיצוב פרחים ועיצוב בכלל עוזר לי עכשיו גם בעיצובי הפירות מבחינת שילובי צבעים, קומפוזיציה ועוד.

באלו חומרים וכלים את משתמשת?

דבר ראשון הכי חשוב, סכין שף טובה, משחיז לסכין וסכין טורנה- סכין קטנה מעוקלת בקצה שניתן ליצור איתה כלל מיני צורות של פרחים. לגילופים התאילנדים אני משתמשת בסכינים מתאילנד, אלו סכינים שמיוצרים בעבודת יד יש לסכין להב דקיקה ושפיצית, סכיני גילוף בצורות וסכיני יו וי. ישנם גם עוד סכיני עזר , כמו מנדולינות, וסכיני קישוט נוספים, ויש גם את החומרים היותר פשוטים שעוזרים ואי אפשר בלעדיהם, קיסמים שיפודים, קלקרים, כלים יפים, סרטים עלים, ואביזרי קישוט ועיצוב.

מי שרוצה לפסל בפירות צריכה את כל החומרים?

לעיצוב מספיק סכין שף טובה. לפיסול יש צורך בסכיני גילוף, את כל הכלים אני גם מוכרת אם יש משהי שמעוניינת לקנות:) בעיצוב פירות יש צורך בהשקעה חד פעמית, ההשקעה הזו תמיד נשארת ואין צורך להתחדש כל הזמן אלא אם כן הסכין מתקלקלת… כאן היד עושה את העבודה והסכין היא כלי עזר.

מי המציא את הגילוף במזון?

האומנות הזו היא של המזרח הרחוק, לכל אזור יש סגנון, יש גילוף הודי, תאילנדי, סיני, האומנות הסינית בגילוף פירות מתאפיינת בקישוטים קטנים וגילוף דרקונים. התאילנדים מגלפים פרחים ופרטים קטנים. אצל ההודים זה יותר גס. האומנות כיום הלכה הלאה והתפתחה בכל העולם, יש אותה היום בארה"ב אירופה רוסיה, היום העולם הוא כפר גלובלי אז הכול נמצא בכל העולם.

היכן למדת את תחום האומנות בגילוף פירות?

להתמקצע למדתי בארה"ב משפים שלמדו בתאילנד , האומנות בגילוף פירות נכנסה בשנים האחרונות, ולא רואים את זה הרבה, להשתלמות מקצועית יש צורך לנסוע לארצות שהאומנות בפירות חזקה שם, או ללמוד בדרכים אחרות כמו אתרים, ספרים ועוד, אני לדוגמה קונה ספרים מקצועיים בתאילנד ולומדת מהם הרבה.

איך נראה הסטודיו שלך? מה את אוהבת בו? מה היית משנה?

היום הסטודיו שבו אני מעצבת הפך למחסן, בעבר בחלל העבודה שלי היו הרבה משטחי נירוסטה ומדפי אחסון, מה הייתי משנה? מגדילה לעוד משטחי עבודה ומקום אחסון, היום הסטודיו זה היכן שאני מלמדת, שיש שם מטבח גדול ושולחנות עבודה גדולים עם כל החומרים שצריך, הייתי מוסיפה מסך שגם תלמידות שיושבות רחוק יוכלו לראות ברור וקרוב את מה שאני עושה.

מהו תהליך היצירה שלך? איך נולד פריט או פרויקט חדש?

אני לוקחת את הרעיון ומתחילה לחשוב, לפעמים אני מדמיינת בראש ולפעמים אני צריכה הרבה השראה עד שיגיע הרעיון, ואז אני דואגת לראות שיש לי את כל החומרים, ומתחילה לעבוד. החיסרון של הפירות שהם לא נשמרים יפה לאורך זמן ולכן מעצבים אותם  ביום שהעיצוב יוצא ללקוח, מקסימום יום קודם. פיסול גדול או מורכב ניתן להכין קצת קודם, יש טכניקות לשימור הפרי , היו עיצובים גדולים שלקחו שלושה ימי עבודה ולכן יש דברים שבונים מראש ואת העיצוב עצמו עושים במקום ברגע האחרון.

מה הייתה העבודה הראשונה שיצרת?

בתור ילדה אמא שלי קנתה לי ספרי קישוט מזון וירקות ואז התחלתי לנסות ליצור, עד שגליתי שצריך סכין מיוחדת שלא הייתה אז בארץ. לאחר שקניתי הצלחתי. היצירה הראשונה בתחום המזון בגיל 9, עוגת טורט, ולאחר מכן התחלתי לאפות ולבשל. בגיל 14 התנסיתי בקישוטי מזון מספרים שאמא שלי רכשה לי.. כמה שנים טובות אחר כך, קצת אחרי שנישאתי הכנתי שבע ברכות לחברה וקישטתי את השולחן בברבורים שגולפו ממלון.

איזה מקום תופס העיסוק היצירתי בחייך, מה את מקבלת ממנו?

מבחינת יצירתיות זה נותן לי תרפיה מסוימת וחדוות יצירה, היום יש לי פחות זמן ליצור, אני יותר מלמדת, ואוהבת ללמד עיצוב לא פחות מלעצב בפועל, אני אוהבת לעבוד עם אנשים יש לי סיפוק שהתלמידות מצליחות ומתפרנסות וזה נותן לי דלק. אני אוהבת לכתוב את המדור בקטיפה, לחשוב כל שבוע על רעיון חדש שיעניין את הקוראות.

איזה עבודות שלך את אוהבת במיוחד או גאה בהן במיוחד?

כמה וכמה כאלה: פרויקטים בתערוכות שעשיתי בבנייני האומה, ושזכיתי במקום ראשון בתחרות, גילוף סטנדר שגילפתי להופעה ביריד של המודיע, סט כלים שגילפתי מפירות וירקות, תמונת פתיח ב"המודיע הצעיר" (פטנט צעיר) וכל מיני גילופים מורכבים ומיוחדים שעשיתי, עיצובים מיוחדים לרבנים, עשיתי עיצוב מיוחד מאוד לאדמו"ר מגור, לארגון "אבות ובנים" ועוד.

היו קשיים שחווית בתהליך היצירה שלך או בדרך שעשית עד היום?

בהחלט. לא נראה לי שיש משהו שלא חווה קשיים בעסק:) בתהליך היצירה לפעמים נתקעים ברעיון, או שחישבתי שיקח פחות זמן ולקח יותר, שלא יצא מושלם כמו שרציתי. בניהול העסקי יש הכי הרבה קשיים, לקוחות שלצערי לא מעריכים נכון את העבודה.

יש לך שאיפה לעתיד?

לפתח את הבית ספר, לתת כלים לנשים שרוצות לעבוד בתחום ולמנוע מהם טעויות וקשיים שאני חוויתי, להוציא ספר על גילוף ועיצוב, להיות יותר עם המשפחה שלי.

איזה המלצות היית נותנת ליוצרות מתחילות?

לתרגל לתרגל ולתרגל. ליצור הרבה, אם משהי הולכת על שזירת פרחים כל מתנה שהיא רוצה לתת לחברה שתיתן מהתחום בו היא עוסקת זה נותן הרבה נסיון, גם מבחינת זמן, תרגול ועבודה , ככל שעושים יותר התוצאה טובה יותר. להתחיל למכור אחרי נסיון בסיסי, אחרי שיש לך ביטחון.

מה המוטו שלך?

המוטו שלי  זה מצוינות ברמה גבוהה. אני מביאה מורות ברמה גבוהה ומקצועית, גם אני לא אלמד משהו שאני לא חזקה וטובה בו, אני אביא מורות שלמדו בצורה מקצועית ושהגיעו רחוק, לומדות ומתמחות כל הזמן, השיעורים  שלנו בקמפוס מקצועיים ביותר והכי חשוב אני קשובה וזמינה לכל הערה ומיישמת לשפר.

משפט שלך לסיום?

לתת את המקסימום מעצמך.

לרשימת הקורסים של הקמפוס הקולינרי כנסי לאתר culinarycampus.co.il