אתם בטח זוכרים את חדר הילדים הזה , ובטח זוכרים גם את ההמשך שלו פה.
(הי, מי אמר לא?)
רוצים להמשיך? גם אני!
היום נכין את הבימבה-ג'וק המתוקה הזאת.
אה, ויש לנו גם קינוח קטן בסוף.
מה שאלתם?
למה בימבה ג'וק? לכו תמצאו בית שהיא לא מפארת את חדר הילדים שלו.
את הבימבה נכין כמובן מפימו.
הפימו – חומר מדהים!!! וכייפי לעבודה, שאפשר לייצר איתו הכל!
(בהמשך היום, אני יעלה בעז"ה עוד מידע על פימו כאן).
הפעם אני רוצה לשתף אתכם גם בתהליך הראשוני – שלפני העבודה.
תהליך קצת מעצבן אבל הכרחי!!!
תחילה אני לוקחת את האובייקט (במקרה שלנו – הבימבה) ומודדת בעזרת סרגל ארוך:
מכיוון שאת כל המיניאטורה אני עושה ביחס של 1 ל 20.
גם כעת אני מחלקת כל מידה ב- 20.
זהו, למידות האלה אני נצמדת. וכך אני מקבלת גם יחס נכון בין הבימבה לרהיטים האחרים בחדר. וגם יחס נכון בין החלקים של הבימבה עצמה – בין הגלגלים למושב, לידית וכו'.
עכשיו מתחיל הכיף:
כמה מילים על עבודה עם פימו:
א. מצאתי שהכי נוח לעבוד עם פימו על משטח זכוכית. מה שעשיתי – קניתי מסגרת לתמונה בהכל ב-2. חילצתי ממנה את הזכוכית, ועליה אני עובדת. פשוט וזול.
ב. הכינו בסביבתכם מגבונים לחים. הפימו מלכלך את הידיים והידיים את היצירה. השתמשו במגבונים כדי לנקות את הידיים והמשטח במעבר בין צבע לצבע.
ג. בשביל לעבוד עם פימו לא צריך כלים מיוחדים, אצבעות מערוך וקיסמים יעשו את העודה יופי. עם זאת, קיימים כמה כלים שמקלים מאד על העבודה, בהמשך, בין התמונות, אני יתן גם הסבר קצר על כל כלי שהשתמשתי בו. (בכחול)
טוב, דיברנו המון, צריך להתחיל לעבוד:
ניקח מעט פימו ורוד ונרדד.
ניקח מעט פימו צהוב, ונרדד.
נניח את החתיכות אחת על השניה
נרדד מעט, ע"מ לחבר ביניהם.
(מערוך אקרילי – אפשר להשתמש בכל מערוך, מערוך אקרילי עוזר לי שהפימו לא ידבק למערוך).
כעת נחתוך למלבן בגודל 1 ס"מ על 2 ס"מ
נניח חתיכת פימו ורודה בצד ימין.
נהפוך, ונניח חתיכת פימו צהובה בצד שמאל.
ככה זה נראה מהצד.
כעת נהפוך שוב ונטשטש את חיבורים.
(כלי פיסול בעל ראש עגול – נראה כמין עט, שבשני קצותיו כדור, בד"כ הוא מגיע בחבילה של כמה עטים, עם כמה גדלים של ראשים, בפוסט הזה תוכלו לראות שהשתמשתי בהרבה מהם).
בעזרת סכין חיתוך ניצור את הצורה של מושב הבימבה.
נחליק, נסדר, וניצור את הצורה המתאימה.
כמו"כ ניצור את החריצים של מושב הבימבה. משני הצדדים.
ונניח בצד.
ניקח חוט ברזל באורך 2 ס"מ.
נחתוך חתיכת פימו ורוד בגודל 1 ס"מ.
(סכין גרפיקאים – סכין חיתוך בעל ראש משולש, כאן השתמשתי בו רק כסכין חיתוך).
ניקח פיסת פימו קטנה, ננעץ בתוך הברזל, נוסיף את גליל הפימו – לרוחב, ונוסיף עוד עיגולון קטנטון למעלה.
נחבר ונטשטש את החיבורים.
נוסיף עיגול פצפון בצבע כסף/אפור למראה של בורג.
כעת ניקח גליל קטן וננעץ באמצע הברזל.
נניח בצד ונעבור לגלגלים:
נרדד מעט פימו צהוב.
נחתוך עיגולים קטנים.
נחליק את הקצוות.
בעזרת עט נחורר חור במרכז הגלגל.
נערבב פימו לבן עם מעט אפור.
נמלא את החורים.
(סכין גרפיקאים – השפיץ הדק עוזר לי בדיוק ובתפיסה של החלקים הקטנטנים).
נחליק.
נחורר חורים קטנים לתת מראה של גלגל. ונניח בצד.
נגלגל חתיכת פימו ורודה.
נפצל לשתים את החלק התחתון.
נכניס גלגל אחד בחלק התחתון שפיצלנו. ונהדק.
ננעץ את הגלגל במוט הקדמי, נעצב ונתקן את מה שהתעוות.
נצמיד את המושב באמצע המוט הקדמי.
נניח בצד.
ניקח עוד 2 חוטי ברזל באורך 1 ס"מ.
ננעץ חתיכת פימו בחלק העליון של חוט הברזל. וחתיכת פימו בחלק התחתון, ונעצב אות זה כאות ו'.
נחבר את החלק התחתון לגלגל. ונהדק היטב.
ננעץ את 2 הגלגלים למושב.
נכניס לאפיה על חום של 110 מעלות למשך 30 דקות.
נוציא מהתנור ונקרר. (תראו מה קרה לצבע הורוד בתנור? הוא נהיה אדום).
אפשר לשטוף במים קרים עמ"נ לקרר מהר.
נמרח לכה. (אפשר גם לק שקוף של ציפורנים).
זהו, הבימבה שלנו מוכנה.
וכאן רציתי להמחיש לכם את הגודל שלה. תראו איך היא קטנטונת.
נשמור אותה במקום שמור, ביחד עם הארון והמיטה שהכנו, עד לסיום והרכבת המיניאטורה כולה.
זהו, סיימנו.
אוי, איך שכחתי, הבטחתי קינוח.
כל החומרים והמכשירים היו בחוץ, לא יכולתי בלי להכין עוד משהו קטן.
אז קבלו אותה במחיאות כפים, את העוגיה המתוקה שלנו.
(ברוכי קופטייל – קמה לך מתחרה…)
איך מכינים אותה?
פשוט ומהיר, תעקבו אחרי:
ניקח חתיכת פימו חומה ונאפה כ-10 דקות.
נוציא מהתנור, ובעודו חם נחתוך בעזרת מספרים חתיכות קטנות של "שוקולד".
ניקח חתיכת פימו בצבע בז' ונתקע חלק מפירורי השוקולד.
נעצב לצורת עוגיה.
ניקח כדור קטן של ניר כסף נגלגל אותו על הפימו, כדי לקבל מרקם של עוגיה.
נוסיף מלמעלה עוד כמה חתיכות של שוקולד, ונטמיע אותם בתוך העוגיה, כאילו הם מציצים.
נחזור ונגלגל שוב את ניר הכסף כדי לתקן את המרקם.
כעת העוגיה מוכנה.
אבל – עדין לא נראית אפויה.
אז נוסיף לה קצת צבע.
נשתמש בצבעי פחם ובמכחול.
נצבע את הצדדים בגווני חום, מעט אדום ומעט צהוב.
כעת נחורר חור בפינה. (ממתי יש פינה בעיגול?)
ונכניס לאפיה של 30 דקות על חום של 110 מעלות.
לאחר קירור, נמרח בלכה, ונשחיל טבעת של מחזיק מפתחות.
והנה העוגיה שלנו פותחת את הדלת.
ו – תזהרו לא לאכול בטעות גם את המפתח…
עכשיו סיימנו באמת.
ושוב, כמו תמיד, אני כאן עוקבת ומגיבה.
מחכה לשמוע ממכם.
להתראות ולהשתמע
שירה
19 תגובות
וווווואווו
ווואהו שירה זה כל כך מהמם ומתוק!!!!
יש לי חולשה לדברים קטנים, והבימבה הזאת פשוט מגניבה.
איזה רעיונות!
והעוגיה, ממש מגרה! נראה אמיתי לגמרי… בא לי ביס.
תמשיכי להפתיע.
איזה יופי. ואיזה אמיתי. פשוט מקסים!!
אלופה!
איזה מתיקות!
איזה דיוק! איזה התאמה למציאות
אין עליך ..העבודות שלך תמיד מדוייקות!
ואגב באפיה הפימו לא משנה צורה תופח?
ממש לא!
הוא נשאר אותו דבר בדיוק!
בד"כ הוא גם לא משנה צבע, פה הייתי די מופתעת שהצבע מעט השתנה.
תודה על התגובות!!
ממש מחמם את הלב!
זה טוב!!!!!!!
מהמם! תודה על ההדרכה המפורטת!
לא נורמלי. פשוט לא נורמלי!!!
אמיתי סוף הדרך פלימוביל קטן עליך
את העוגיה צריך ממש רק לטעום
מ א ל ף
מדהים, בא לי סיבוב
שירההההההה
זה מדהיייים
איזה רעיון! השתגעתי!!
יוהאווווווווווווווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יפיפיה הבימבה והעוגיה נראית ממש יאמי! גירית אותי לגמרי!
שאלה הלכתית בדרך אגב- את אופה בתנור רגיל של הבית ? יש איזו בעיה עם כשרות?
אשמח לדעת תודה.
בפימו אין חומרים טבעיים, הוא מחומרים פלאסטיים. לכן לא אמורה להיות בעיה של כשרות.
אבל – שכל אחד ישאל את רבו, אני לא לוקחת אחריות.
מבחינה בריאותית – אפשר להשתמש בתנור ביתי, אבל בגבול, אם מתחילים להשתמש בזה בקביעות, כדאי ליחד תנור או טוסטר אובן.
המניאטורות שלך כובשות אחת אחת. והיצירתיות בשילוב הראלסטיות – מקסים.
וואו, זה מהמם, רמת דיוק מטורפת!
סגור לתגובות.