הכל התחיל מדף ישן שמצאתי בין הרבה עיתונים מלפני 60 שנה, הכותרת בדף הצהוב תפסה אותי מייד, והדף הזה נהייה שלי תמורת כמה שקלים. עדיין לא ידעתי מה אעשה איתו, אבל לא יכלתי להשאיר אותו שם, בחנות המאובקת.

הוא גילה לי.

שפעם.

יכלו לדבר על 3- מעלות.

היום אנחנו מתרגשים ממעלה אחת.

שפעם, שלג בחורף היה רגיל בעירנו.

ולא כמו בימינו.

הבנתי שכמו היום לעירייה לא היה תקציב,

אבל פעם הם לא התביישו לכתוב את זה.

פעם,

דאגו אחד לשני, וכל אחד בדק אם לשכנו לא חסר מאומה.

והחנווני הלך למקום עבודתו כי אחרת מהיכן ישיגו לקוחותיו חלב?

פעם.

השלג היה שלג.

זה מה שבטוח.

פעם.

גם אהבו למסגר.

ולא כמו היום שאין בכלל מה למסגר.

את המסגרת הענתיקה הזו מצאתי כמה מדפים ליד הדף הצהוב של השלג הלבן.

והם כ"כ התאימו אחת לשני.

מסגרת של פעם עם שלג של פעם.

חשבתי לעצמי שהנה אני יכולה לעשות שידוך הולם.

והמסגרת כ"כ התרגשה לקראת הפגישה עם הדף הצהוב…(היא עוד זוכרת שפעם הם שיחקו ביחד ובנו בובות שלג עם מטאטא קש)

אבל, הייתה לה בעיה אחת.

היא לא נראית טוב, היא נראית מפעם..חומה ישנה.

היא רוצה משהו מרענן, משהו חי, שיחזיר אותה לשנות עלומיה.

אז התנדבתי לעזור לה.

הוצאתי את "תיק האיפור" והתחלנו בעבודה!

המסגרת היפה, רצתה קצת צבע אבל שעדיין תישאר היא, שלא תראה אחת חדשה שיצאה עכשיו מאיקאה.

אז החלטנו על מראה "מיושן".

אם גם לכם יש מסגרת שרוצה להתחדש במראה מיושן תצטרפו אלי.

מה שצריך זה מסגרת (כמובן!)

מברשת

וזלין

וצבע.

כדי ליצור מראה מיושן יש שיטה של שימוש בשעווה בכל המקומות שבד"כ משתפשפים, לאחר הצביעה עוברים בנייר לטש במקומות האלה, והצבע הראשון נגלה. כך יוצרים מראה מיושן ונהדר.

אבל,

היום נספר על שיטה נוספת.

שימוש בוזלין.

מורחים במברשת דקה או עם האצבע וזלין במקומות ה"משופשפים".

לאחר מכן צובעים את המסגרת.

אני בחרתי בצבע תכלת. (זאת אומרת המסגרת בחרה, היא טענה שזה מזכיר את פעם אבל עדיין חי וצעיר)

אח"כ החלטנו להוסיף קצת קטעים לבנים, בעזרת טישו טבול בצבע לבן עברנו על מקומות מסוימים במסגרת.

ועכשיו הגיע רגע השפשוף!

הי, לא צריך בכלל לשפשף, פשוט לוקחים סמרטוט ועוברים במקומות בהם מרחנו וזלין, תראו איך הצבע מתקלף בשניות!

המסגרת כמעט מוכנה. רק חסר לשמר אותה עם לכה.

אז שמנו פשוט MOD PODGE

עכשיו היא ממש מושלמת ועוד מעט היא והדף נפגשים!

חתכתי קרטון ביצוע בגודל של פנים המסגרת.

הדבקתי את הדף היפה שלנו לקרטון.

הוספתי שקף מלמעלה (ממש לא היה לי זכוכית בגודל המתאים)

והנה הם מוכנים!

2 החברים מפעם נפגשו שוב בעתיד!

רגע.

פתאום משום מקום קפצו להם גרביים של פעם.

ואמרו שלא משנה להם שאין שלג בחוץ ושהחזאים שוב אכזבו 🙁

הם רוצים בובה!

בובת שלג!

פתחתי את החלון, בחוץ היה בוץ של שלג וגשם.

עלוב.

ואני הייתי בטוחה שירד שלג.

כבר הכנו את המזווה.

אפילו בישלתי מרק.

גם קניתי גזר לבובה.

ומגפיים בשבילי.

וכלום.

אכזבה.

סתם התרגשתי אתמול בשעה 19:00 כשהשלג התחיל לרדת.

זה היה רק מחזה תעתועים.

אבל,

אני לא מוותרת.

ואם אין שלג. בובה היה תהייה.

מתחילים עם גרב לבנה פשוטה.

חותכים אותה בדיוק כמו בתמונה.

הופכים את הגרב, וקושרים את הקצה שלה.

הופכים שוב.

ממלאים באורז (אני מלאתי באורז שבררתי כבר..כ"כ מתסכל!)

קושרים את הקצה בחוט.

עכשיו מחלקים את הגוש הזה לראש ולבטן.

הבטן עגולה ותפוחה כיאה לבובה שאוכלת כל היום גזרים (מי אמר שגזר לא משמין ושלא אוכלים הרבה בחורף?)

הבסיס מוכן.

עכשיו מתחילים להלביש את הבובה, כל אחד בסטייל שלו.

גוזרים גרב ממש כמו בתמונה.

החלק הפתוח הוא לבגד לבובה שלא יהיה לה קררר…

והחלק השני זה לכובע שלה.

אני גזרתי את הכובע למעלה, וקשרתי, ואז יש כובע מעניין ומתוק!

הוספתי צעיף וכפתור בסוודר.

ולא שכחנו עיניים ואף!

יצא בובה מקסימה ונהדרת.

שקטה ועדינה שאף פעם לא נמסה!

היא תחזיק לנו לנצח..כך אני מקווה.

היא מצטרפת למסגרת ולדף.

והם כולם חוגגים אצלי בבית את השלג.

למרות שבחוץ חוגגים סתם עוד איזה חורף קפוא שלא שווה כלום אם אין לו פתיתים לבנים בגובה חצי מטר על הרצפה.

אז פעם היה שלג.

נקווה שהחורף יסתיים במפה לבנה צחורה.

ולא בכביש שחור ורטוב.

יש תקווה!

♥

והפעם חובבי השלג ואוהבי הלבן כותבים לי כאן :