כלים צרובים – אמנות בעץ רוז אליהו
יש משהו מקסים בעץ שמתחבר לי למבט שלי על העולם העץ הזה שליטפתי בחצר הגן עוד מלפני גיל שלוש ומתחת לצילו ישבתי וטוויתי חלומות שלצדיו צעדתי אינספור פעמים, זה העץ שמי זוכר אותו בכלל גילה לי שיש לו הרבה מה לומר לי ולחדש גם היום כשכבר ילדי המתוקים קוטפים לי ממנו עלים.
לא רק שחור לבן
ניגודיות יוצרת ענין, היא נועזת ואמיצה, היא לא מפחדת להיות אחרת ושונה, היא מאמינה ששילוב של שני הפכים יכולים להיות שלם אחד. וזה היופי בה, בניגודיות, כי היא יוצרת אמנות מרתקת, ונותנת אין סוף אפשרויות לביטוי השוני בצורה של שלם.
ויהי אור
הצורות הגאומטריות כבר מזמן לא שייכות לשיעורי הנדסה בבית הספר, הן כבשו לאט ובבטחה כל מוצר עיצובי. העיצוב הגאומטרי מתאפיין בצורות גאומטריות שכמו מנסות לארגן לנו את הבלאגן שבראש. הוא נכנס כטרנד בשנת 2015, וכבש בסערה את תחום העיצוב. יש משהו בצורות הגאומטריות שמשרות אווירה רגועה, מנימליסטית ומסודרת, בסגנון החיים שלנו, כשהכל בתוך מרוץ אינוספי, באות […]
המחברת שבתיק שלי
היום הראשון. השורות הריקות שמתמלאות באותיות דיו כחולות. הגיר שחורק על הלוח הירוק והצמרמורות שעוברות לנו בגוף הצלצול הגואל והחבל. היום הראשון. האצבעות שמתקתקות על המקלדת מריצות אותיות דפוס שחור על גבי לבן מרצד. הקפה שנשפך על הקלסר. והשעון שנעצר מלכת. הבית ספר, ממשיך איתנו לא רק מ-שלום כיתה א' הוא מחליף בנין וכיתה וכסא. […]
על צבעים ורגשות
אהבתי שחור. אהבתי בורדו. אדום. סגול. כחול. ואז הם נעצרו כולם. באפור. אפור. כמה מוזר זה לאהוב אפור?
האמת שלי, בין הארגזים
הם שוב כאן, הגיעו אלינו מכל מיני חנויות שרצו להתפטר מהם. צבע חום, אחיד. דבק סלוטייפ עבה, לפלף כחול. אורזים. ונראה שזה אף פעם לא יסתיים, גם כשהמובילים כבר בפתח, וגם כשהארגז האחרון נשלח למשאית, נארז לו עוד ארגז אחד, כן, הוא כבר אחרון. סופי. רק אתמול ארזתי. והיום אני מפרקת.
תרגום חופשי להוּגָה
הדנים יודעים לאהוב את החורף, לעטוף אותו בשמיכות פרוותיות, לחמם אותו עם נרות, לבלות בו עם המשפחה והחברים. הדרך בה הדנים מבלים את החורף שוכפלה והועתקה להרבה מדינות בעולם, ונהפכה לטרנד עולמי.
מצולע בעל שש צלעות
אני יודעת, הגדרה ל"משושה" מביאה בכנפיה זכרונות משעורי גאומטריה. אז לא, אנחנו לא בשיעור גאומטריה אלא בפוסט הסיכום על נושא השעווה.
מסיבת מינילדת
אחרי שהכנו כיבוד ועוגות, זרים ויצירות עם האמניות המוכשרות שלנו, הגיע הזמן לערוך מסיבת יום הולדת! קבלו אותה בתרועות! איך אומרים מסיבת יום הולדת במיני מאוסית? מסיבת מינילדת!
גדלתי. וזה רק שנה
כיביתי את הנר. העוגה נפרסה לפרוסות לא שוות, פרוסה דקה לזאת שהתחילה עכשיו דיאטה, פרוסה עבה לזה שבדיוק הפסיק את הדיאטה, עוד שתי פרוסות לילד שרוצה רק את הקצפת, וחצי פרוסה לסבתא שטועמת רק כדי שלא נגיד שהיא לא משתתפת ביום הולדת. זה חלק מהמסורת.
