פיצי ומסיבת יום ההולדת
היום יש לפיצי יום הולדת. הבית מאורגן, הבלונים כבר תלויים מקצה לקצה ואפילו עוגת הקומות, מצופה בבצק סוכר מחכה על השולחן. עוד מעט יגיעו כולם ובינתיים אני נותנת לעצמי לנשום ואפילו לחטוף נמנום. כשהנמנום כמעט הופך לשינה עמוקה אני קולטת ששקט כאן מדי. אני קמה לחפש את פיצי ומגלה אותו שקוע עמוק בעוגה, מרוח בקצפת […]
כתר מדליק מחוטי טריקו
ביום הולדת ובכל מטרה, תמיד נגיע לשלב ההכתרה. הכתר מצוין לשבת וגם לסתם יום של חול, הוא מתאים לכל הגילאים גם על פאה הוא מתלבש יפה.
קטנות, חגיגיות ודיאטטיות
פרקנו את המנופים, הטרקטורים הורידו את הכף, עשו פרסה ונעלמו. הפועלים ארזו את כלי העבודה והלכו הביתה. זהו, רחוב האומן, כבר לא רחוב בבניה, הוא בנוי, וקיים, ונושם והמון מטיילים באים ליהנות מיופיו ולשכשך רגליהם בנהר האומנות המפכפך. וגם לא תמצאו בו פסי האטה, כי אנחנו כאן על פול גז… והיום, אנחנו לא חוגגים רק […]
גדלתי. וזה רק שנה
כיביתי את הנר. העוגה נפרסה לפרוסות לא שוות, פרוסה דקה לזאת שהתחילה עכשיו דיאטה, פרוסה עבה לזה שבדיוק הפסיק את הדיאטה, עוד שתי פרוסות לילד שרוצה רק את הקצפת, וחצי פרוסה לסבתא שטועמת רק כדי שלא נגיד שהיא לא משתתפת ביום הולדת. זה חלק מהמסורת.
מעשה בשלושה פרפרים
אביב. אני אוהבת אביב. גם כי זו העונה בה אני חוגגת יום הולדת (עבר, עבר.. חכו עם המתנות לשנה הבאה:)) ובעקר בגלל היופי שסובב אותי. שדות מוריקים, פרחים מלבלבים ופרפר צחור כנפיים נח לידי. עונה שאולי גם בגלל שהיא כ"כ קצרה, היא נחשקת ביותר. אז הקיץ כבר החליף את האביב, אבל היצירות ממשיכות לבוא בהשראתו.
פד מעוצב לעכבר
במקור המשרד הזה היה אמור להיות חניון מקורה למכונית משפחתית. הקירות האפורים נצבעו בלבן משעמם. הותקן מזגן שאמור היה לתת אשליה של אוויר. קליטה לא היה שם. אבל כן מחשב. והרבה עבודה גם. העובדים במשרד הקטן, עבדו. רגיל. לא עם מוטיבציה שאפשר להתפאר בה. עבדו כדי לראות בעשירי לחודש את הכסף בבנק.
תמונה בהשראה
יש לי אהבה גדולה לפרחים אתן ודאי כבר יודעות (: ויש לי עוד אהבה: למצוא חפצים מגניבים ולהוציא מהם אומנות. אני אוהבת להסתובב בחנויות כמו איקאה, מקסטוק, אושר עד, הכל בדולר, הכל בשנקל לפעמים גם בחנויות יצירה וטמבור אפשר למצוא כל מיני אריזות, קופסאות, מתלים שאריות של עצים מנוסרים ועוד.. הפעם לקחתי איתי כצידה לדרך […]
מתנות קטנות ♥
אני אוהבת ימי הולדת, אוהבת בלונים צבעוניים, זיקוקים, עוגות מתנוססות לגובה, עטיפות קרועות… ו—- מתנות! לא, לא לקבל (למרות שאני כן שמחה לקבל מתנות) אבל אני עוד יותר שמחה לתת מתנה. אבל, לא מתנה שהולכים וקונים בחנות, אורזים יפה ונותנים. אלא מתנה שיוצרים לבד. שאין באף חנות. רק בבית שלכם. איזה מתנה יש בבית?
וואשי טייפ והפתעה
הנה הנה הוא עוד רגע בא משיח צדקינו, ואנחנו משתדלות לעבוד קשה לנקות את הבית, לטפח לסדר ולקנות. את כל ההנאה שלנו והמרץ שאנחנו מוציאות על חידוש חפצים רהיטים, אנחנו מפארות את בית מקדש מעט הפרטי והקטן שלנו, שכשיבוא נוכל להראות את פרי ידינו ועמלינו! בוא נלך לפתוח לו את הדלת!
שידות, ארגזים ומה שביניהם
בוקר אחד – לא, בעצם זה היה בלילה, תיכף תבינו למה – החלטתי שנשבר לי מפיסת הזוועה ששימשה לי שידת לילה. היא אפילו לא היתה שידה רשמית. זה היה כיסא קטן שמוצאו לא ידוע, מצופה עור – לא חומר שאהוב עליי, בלשון המעטה, חום – עוד צבע מאד לא אהוב. ובנוסף לכל, גם קרוע. אין לי […]
לחדר שלי 4 פינות
התחלנו עם 15 מ"ר. אנשים סביבנו לא הבינו איך אנחנו חיים בריבוע תחום וקטן כל כך. אבל לי זה היה נחמד, מקווה שגם לו. עד היום הוא לא מגלה לי. אבל בטוח שיש לו טראומה מדירות קטנות. ובית פרטי זה החלום של שתינו. המשכנו ל-80 מ"ר.
סומסום ברחוב האמן
זה קרה מהר. עוגי לא הספיק להכניס את העוגיות שלו לתנור וציפורת משכה אותו בפרוותו גוררת אותו לכיוון הדלת, מותירה את העוגיות שישרפו בתנור. בחוץ חיכתה כרכרה גדולה. אלמו ישב בתוך הכרכרה מסמן לציפורת ועוגי לעלות מהר מהר. הם מאחרים. הם לא נתנו לעוגי לשאול שאלות, במהירות עזבה הכרכרה את רחוב סומסום, עוגי הוריד דמעות […]
