קטנות, חגיגיות ודיאטטיות
פרקנו את המנופים, הטרקטורים הורידו את הכף, עשו פרסה ונעלמו. הפועלים ארזו את כלי העבודה והלכו הביתה. זהו, רחוב האומן, כבר לא רחוב בבניה, הוא בנוי, וקיים, ונושם והמון מטיילים באים ליהנות מיופיו ולשכשך רגליהם בנהר האומנות המפכפך. וגם לא תמצאו בו פסי האטה, כי אנחנו כאן על פול גז… והיום, אנחנו לא חוגגים רק […]
גדלתי. וזה רק שנה
כיביתי את הנר. העוגה נפרסה לפרוסות לא שוות, פרוסה דקה לזאת שהתחילה עכשיו דיאטה, פרוסה עבה לזה שבדיוק הפסיק את הדיאטה, עוד שתי פרוסות לילד שרוצה רק את הקצפת, וחצי פרוסה לסבתא שטועמת רק כדי שלא נגיד שהיא לא משתתפת ביום הולדת. זה חלק מהמסורת.
מעשה בשלושה פרפרים
אביב. אני אוהבת אביב. גם כי זו העונה בה אני חוגגת יום הולדת (עבר, עבר.. חכו עם המתנות לשנה הבאה:)) ובעקר בגלל היופי שסובב אותי. שדות מוריקים, פרחים מלבלבים ופרפר צחור כנפיים נח לידי. עונה שאולי גם בגלל שהיא כ"כ קצרה, היא נחשקת ביותר. אז הקיץ כבר החליף את האביב, אבל היצירות ממשיכות לבוא בהשראתו.
החיים שלנו תותים
שבועות זה החג שלי! כל המקרר נראה עוד שלוחה של מחלבות תנובה-טרה- שטראוס. ים המאכלים החלביים, עוגות, קינוחים, קרמשניט וגלידות, קישים ופשטידות, הפיצות והלזניה, מוקרמים, בלינצ׳סים, רוטב אלפרדו, ברוסקטות ובורקסים. (מה שכחתי? 😉 ) סוף סוף החלבי מגיע למרכז, לעיקרי. חלבי, חגיגי וטעים!
פד מעוצב לעכבר
במקור המשרד הזה היה אמור להיות חניון מקורה למכונית משפחתית. הקירות האפורים נצבעו בלבן משעמם. הותקן מזגן שאמור היה לתת אשליה של אוויר. קליטה לא היה שם. אבל כן מחשב. והרבה עבודה גם. העובדים במשרד הקטן, עבדו. רגיל. לא עם מוטיבציה שאפשר להתפאר בה. עבדו כדי לראות בעשירי לחודש את הכסף בבנק.
קו-קוק-קוקי-קוקילידה
במחוז סיציליה שבאיטליה, ישבו להם אנשים משועממים, (כך חשבו כולם) והגו להם עוגה עם טעמי איטליה מובהקים, עוגת ספוג דקה, שמעליה שכבה נדיבה של גבינת ריקוטה ופירות מסוכרים, ומעל שוב שכבת נוספת של עוגת ספוג.
מרהיט לתכשיט
כך קראתי לחלק האומנותי באתר שלי שאוטוטו עולה לאוויר בע"ה ולמה קראתי לו ככה? כי כל רהיט בעיני הוא פוטנציאל לתכשיט מקסים שיכול לקשט לנו את הבית, ומתי הזמן הכי טוב לשדרוג הבית אם לא עכשיו?!
מתנות קטנות ♥
אני אוהבת ימי הולדת, אוהבת בלונים צבעוניים, זיקוקים, עוגות מתנוססות לגובה, עטיפות קרועות… ו—- מתנות! לא, לא לקבל (למרות שאני כן שמחה לקבל מתנות) אבל אני עוד יותר שמחה לתת מתנה. אבל, לא מתנה שהולכים וקונים בחנות, אורזים יפה ונותנים. אלא מתנה שיוצרים לבד. שאין באף חנות. רק בבית שלכם. איזה מתנה יש בבית?
שידות, ארגזים ומה שביניהם
בוקר אחד – לא, בעצם זה היה בלילה, תיכף תבינו למה – החלטתי שנשבר לי מפיסת הזוועה ששימשה לי שידת לילה. היא אפילו לא היתה שידה רשמית. זה היה כיסא קטן שמוצאו לא ידוע, מצופה עור – לא חומר שאהוב עליי, בלשון המעטה, חום – עוד צבע מאד לא אהוב. ובנוסף לכל, גם קרוע. אין לי […]
לחדר שלי 4 פינות
התחלנו עם 15 מ"ר. אנשים סביבנו לא הבינו איך אנחנו חיים בריבוע תחום וקטן כל כך. אבל לי זה היה נחמד, מקווה שגם לו. עד היום הוא לא מגלה לי. אבל בטוח שיש לו טראומה מדירות קטנות. ובית פרטי זה החלום של שתינו. המשכנו ל-80 מ"ר.
פולים שמח
התחלתי לחשוב על איזה קונספט ללכת למשלוח מנות מיד צץ לי — קפה! למה? דבר ראשון כי אין כמו קפה 🙂 ומשלוח מנות בקונספט קפה מתאים לכל מי שאתם רוצים לשלוח,
סומסום ברחוב האמן
זה קרה מהר. עוגי לא הספיק להכניס את העוגיות שלו לתנור וציפורת משכה אותו בפרוותו גוררת אותו לכיוון הדלת, מותירה את העוגיות שישרפו בתנור. בחוץ חיכתה כרכרה גדולה. אלמו ישב בתוך הכרכרה מסמן לציפורת ועוגי לעלות מהר מהר. הם מאחרים. הם לא נתנו לעוגי לשאול שאלות, במהירות עזבה הכרכרה את רחוב סומסום, עוגי הוריד דמעות […]
